כיצד על המנמ"ר להיערך לימים של פוסט מלחמה?

ליאור לוי, מנכ"ל ומייסד חברת פרולוג'יק, מציג תמונת מצב של גופי ה-IT במגזר הארגוני ותחזית לאן מתקדם התחום מכאן. לוי: "אתגר, קשה ככל שיהיה, צריך לשמש גם קטליזטור לשינוי ולשבירה של פרדיגמות ישנות. כך לדוגמה תקופת הקורונה הובילה לשילוב מודל עבודה היברידי במקומות העבודה, והטכנולוגיה תמכה במעבר לעבודה מהבית. השאלה הנשאלת – מה יכולים להיות השינויים הדרמטיים שיתרחשו בארגונים בעקבות המלחמה הנוכחית?"

תחום ניהול כוח האדם במקצועות הטכנולוגיה בארגונים מצוי בימים אלה של מעבר לשגרת חירום בשינוי דרמטי. רבים מהמנהלים ומקצועני ה-IT בגופי הטכנולוגיה הארגוניים גויסו למילואים, והאחריות על המשך התפקוד הרציף של הארגון נופלת על הרבה פחות כתפיים מאשר בשגרה. כמו כן, תהליכים רבים של גיוסי עובדים הוקפאו או הודממו בשל המלחמה – תהליכים המצריכים תיאום פנים-ארגוני של גופי הטכנולוגיה ומשאבי האנוש. מאידך, הצורך באנשי טכנולוגיה לא פחת כתוצאה מהמלחמה, ובחלק ממקצועות ה-IT אף יש

"המצב החדש שאנו מצויים בו ברמה הלאומית הינו תוצאה של קריסת קונספציה ביטחונית-מדינית שהתנפצה על כולנו בבוקר של השבעה באוקטובר, כאשר המעבר משגרה למלחמה היה מיידי וללא כל התרעה מוקדמת", אומר ליאור לוי, מנכ"ל ומייסד חברת הטכנולוגיה פרולוג'יק (Prologic), המתמחה בתחומים של מיקור חוץ, שירותי ייעוץ ו-Professional Services בעולמות הטכנולוגיה הארגוניים.

התאמה למציאות החדשה
לוי מסביר כי "ארגונים מצאו את עצמם בין לילה נדרשים להתאים את עצמם למציאות החדשה, וזה חייב אותם להתמקד קודם כול ברציפות הפעולה שלהם – בין אם בייצור, אספקה, או מתן שירותים. לגופי הטכנולוגיה בארגונים היה תפקיד משמעותי בתהליך הזה, שכן בעידן הדיגיטל אין כמעט פעולה בארגון - עסקי או ממשלתי כאחד - שאינה תלויה בביצוע טרנזקציה במערכות המידע. כל הזמנה של לקוח חייבת לעבור במערכות המידע, כל תעודת משלוח, כל פעילות על קו ייצור, הזמנה של חומרי גלם, העבודה מהבית עצמה תלויה במערכות טכנולוגיות, ועוד אינסוף דוגמאות. לכך כמובן יש להוסיף את תחום הגנת הסייבר שהוא אתגר עצום בפני עצמו בשגרה, וביתר שאת בחירום. למעשה, המעבר לשעת חירום הצריך את מנהל מערכות המידע בארגון לתת מעצמו ומהגופים הכפופים לו את המקסימום ואף מעבר לכך כדי להבטיח שהארגון יוכל להמשיך לתפקד בביצועי שיא".

"זה אתגר ממדרגה ראשונה", מוסיף לוי, "והוא מביא לידי ביטוי לא רק את המצוינות המקצועית של מנהלי הטכנולוגיה בארגונים, אלא מחדד גם את האספקט של ניהול האנשים. מנהל.ת טכנולוגיה בארגון נדרש בו זמנית להתמודד עם גריעת עובדים למילואים, עם עובדים שהם או בני משפחותיהם נפגעו בעוטף עזה, עם עובדים שחרדים לביטחונם האישי שלהם או של משפחותיהם. הוא נדרש לתת לעובדיו גם אוזן קשבת וגם כתף להישען עליה, אך באותה עת גם לדרוש מהם לעמוד במשימות שלהם. זו סיטואציה מאוד עדינה, והיא חייבה וממשיכה לחייב את אותם מנהלים לדוגמה אישית, מחויבות, רגישות, אמפתיה ויכולת הכלה".

להפוך אתגר להזדמנות
רוב רובם של הארגונים צלחו טכנולוגית את המעבר לשעת חירום בצורה טובה, מציין לוי, אולם לדעתו כעת יכולים מנהלי הטכנולוגיה בארגונים – המנמ"רים/מנמ"ריות – להוביל שינוי וחשיבה מחודשת על נושאים רבים. "אתגר, קשה ככל שיהיה, צריך לשמש גם קטליזטור לשינוי ולשבירה של פרדיגמות ישנות. כך לדוגמה תקופת הקורונה הובילה לשילוב מודל עבודה היברידי במקומות העבודה, והטכנולוגיה תמכה במעבר לעבודה מהבית. השאלה הנשאלת – מה יכולים להיות השינויים הדרמטיים שיתרחשו בארגונים בעקבות המלחמה הנוכחית?".

לוי מפרט שלושה נושאים שלדעתו יכולים להיות על סדר היום של המנמ"ר בבואו להתכונן לימים של פוסט המלחמה ובואכה שנת העבודה 2024:

1. גמישות תפעולית של המשאב האנושי: המלחמה לימדה את המנמ"ר כי ישנן תקופות בהן הוא יזדקק לשינויים מהירים בהרכב כוח האדם שלו. גיוס רחב של עובדים למילואים הוא רק תרחיש חירום אחד בו נדרש מהמנמ"ר להמשיך לספק רציפות תפעולית, ולעשות זאת במציאות המשתנה מקצה לקצה ובמהירות חסרת תקדים. אחת ההשלכות של האתגר הזה היא הצורך של הארגון להיות מסוגל לגייס, ולו בצורה זמנית, מקצועני IT שיוכלו לסייע להחזיק את 'האורות דולקים' בארגון. זה מחייב בחינה עמוקה של חברות ההשמה והאאוטסורסינג לכוח אדם טכנולוגי עימן עובד הארגון, ולבחון מי מהן יכולה לספק לארגון את הגמישות שהוא נדרש לה, הן בחירום אך גם בשגרה.

2. העצמת המסע לדיגיטל: זה כבר ברור שהדיגיטל מעצים את הארגון ומעניק לו את היכולות להמשיך ולתפקד בצורה רצופה גם בשעות חירום. המלחמה הנוכחית רק העמיקה את הצורך להמשיך ולהשקיע ביכולות הדיגיטל של הארגון. לא רק שאין דרך חזרה, אלא שיש צורך להאיץ את ההתקדמות ולהקדים את לוחות הזמנים. יש לכך גם השלכות על עולמות הגיוס ושינויים בתמהיל העובדים של גופי ה-IT בארגונים.

3. הטמעה של כלי אוטומציה: תהליכים רבים בארגון עודם מבוצעים ידנית, זאת בשעה שניתן להחליף אותם בכלים מבוססי אוטומציה, בינה מלאכותית (AI) ולימוד מכונה (ML). הטמעה של כלי אוטומציה לא רק תאפשר פחות תלות בכוח האדם האנושי, אלא שהיא גם תפנה את העובדים לביצוע של משימות בעלות חשיבות גבוהה יותר, ותגדיל את הערך המוסף שכול עובד תורם למערכת. כך לדוגמה, אוטומציה של תחום ניהול ההרשאות תפנה מקצועני סייבר בארגון לביצוע משימות קריטיות יותר, ותאפשר ניהול של התחום בצורה הדוקה יותר ונטולת טעויות אנוש.

הערך המוסף של פרולוג'יק
קבוצת פרולוג'יק מעסיקה כיום למעלה מ-700 מקצועני IT. למעשה, מתאר לוי, "החברה פעילה בשלושה תחומים מרכזיים. האחד, מתן שירותי מיקור חוץ, שירותים מקצועיים, יועצים והטמעת מערכות במגוון רחב של תחומי תוכנה ו-IT. בתחום זה אנו פעילים הן במשרדי הממשלה והן במגזר האנטרפרייז העסקי, והגידול שלנו בתחום פעילות זה הוא בקצבים מהירים מאוד".

"תחום שני, נוגע באאוטסורסינג לתחום הגיוס שאנו מציעים לחברות סטארטאפ. מדובר על התמחות שפיתחנו לאורך שנים ויש לנו היום ניסיון ייחודי בתחום הנוגע בצרכים המאוד ספציפיים של חברות במגזר זה".

"התחום השלישי נוגע בייצוג בישראל של חברות טכנולוגיה גלובאליות המתמחות בתחומי התשתיות והסייבר. פרולוג'יק מייצגת כיום חברות דוגמת SolarWinds ,idera ,SecPod, Runecast ו-OneLogin. בהיבט הזה אנחנו נמצאים במעקב וניטור תמידי אחרי טכנולוגיות חדשות שיכולות לספק פתרון מתקדם ובעל ערך לשוק הישראלי".

לכתבה המלאה  בלינק